בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אילו סיזיפוס היה אשה

דליה קרפל התלוותה אל חגית בק לסיור בשטחים

חגית בק, פעילה בארגון מחסום ווטש, כבר לא מצפה לנצח בגדול. החשיפה היומיומית לשגרת הכיבוש הוכיחה לה שהמצב כבר לא ישתנה, אבל בק מתמידה בתיעודה. דליה קרפל התלוותה אליה לסיור בשטחים ולמדה שגם אי־כישלון יכול להיחשב הצלחה קטנה

75תגובות

היא מכנה את עצמה “העובדת הסוציאלית של הכיבוש”. מאז שהקימה ב–2004 את הקבוצה הדרומית של מחסום ווטש, שבה פעילות כיום 20 נשים, חייה של חגית בק הם שרשרת ארוכה למדי של ניצחונות קטנים. הטעם המתוק של הניצחון האחד שפעם קיווינו לו, וכבר כמעט יכולנו למששו מרוב מוחשיות - היטשטש מזמן, אבל היא, הרי אין לה פנאי. היא שועטת בפול גז, אנרגטית, ללא ליאות, ומדובר בגברת שבשנה הבאה ימלאו לה 60. בוקר יום ראשון טיפוסי בביתה שבשכונת עומר בבאר שבע, שם היא מתגוררת עם בעלה, פרופסור לחינוך שלמה בק, מתחיל בקריאת עזרה של...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו