איך תור גונן ואיתמר בשן הפכו מאנשים מערביים לבודהיסטים אדוקים

הם מתנזרים ממין, לא מעשנים או שותים, ממעטים באכילה ומתרגלים ויתור על דחפים והעדפות; אבל לפני שהקימו מרכז בודהיסטי עירוני, בני הזוג תור גונן ואיתמר בשן חיו חיים סוערים. עם צאת ספרה של גונן, “עד שחמלה תתעורר”, הם מספרים על התהליך שעברו ועל האפשרות לזוגיות אחרת, ומסבירים מדוע כדאי להפסיק להתנהל כאוטומט ולהתחיל להסתכל למציאות בעיניים

בילי מוסקונה לרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בילי מוסקונה לרמן

שקט חי - כך אפשר לתאר את התחושה שעלתה בדירה הרגילה לגמרי, ברחוב ככל הרחובות, בשכונה אחת מרבות בתל אביב. בדירה חיים גבר ואשה, זוג נשוי 30 וקצת שנים. לא אוכלים יחד, לא יוצאים יחד, לא ישנים יחד, ויחד עם זה חיים יחד באופן מלא.

מאתייה ריקאר, פרופסור לביולוגיה שהפך לנזיר טיבטי, הגדיר אושר כ”תחושת מלאות נעדרת דחיפוּת”. בדירת בני הזוג, אפשר היה ממש לעקוב אחרי הסימנים לאושר כזה דרך הפרטים הקטנים: הצורה הנינוחה שבה הספרים פזורים לאורך ולרוחב הדירה, ובתוכם משפטים מסומנים בעיפרון מחודד. שני חדרי השינה שהדלת שלהם היתה פתוחה מעט וחשפה בכל חדר מיטה שעליה שמיכה מקופלת, שידה ומנורת קריאה. והכי מפתיע: זר פרחים כתום עז שפורץ מהמקרר שהיא פתחה לרגע כדי להוציא חלב לקפה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ