הטרגדיה האלוהית

שני ספרים, אחד על דיכאון קיומי והשני על אנה פרנק, הפיחו בי תקווה ושמחת חיים

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נרי ליבנה
נרי ליבנה

הקומדיה האלוהית, "חדלו מכל תקווה, הוי, הבאים בי”, נכתב על שער התופת הלא הוא הגיהנום ב”קומדיה האלוהית” של דנטה ‏(תרגום: עמנואל אולסבנגר, הוצאת תרשיש‏). יצירת המופת של דנטה היא הכל חוץ מקומדיה והספר “תקווה” של שלום אוסלנדר הוא מעין המשך וגם היפוך פרודי על הקומדיה של דנטה משום שהוא מוכיח שהטרגדיה איננה מתבטאת באובדן כל התקוות, כפי שקורה למי שמגיעים אל הגיהנום, אלא התקוות הן שיוצרות את הטרגדיה הקיומית. לא בכדי כותרת המשנה של הספר המקורי, המבריק, המטורלל והעמוק אך מצחיק ובאותה עת עצוב לבלי די שכתב אוסלנדר, חוזר בשאלה ניו־יורקי, היא: “טרגדיה”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ