חשיפה

המחקר שהיה אמור להוכיח שהערבים ברחו ב-48'

שנים לפני שה”היסטוריונים החדשים” חשפו את גירוש הפלסטינים מבתיהם במלחמת העצמאות, הבין ראש הממשלה בן גוריון שהוא בצרות. הלחץ האמריקאי להשיב את הפליטים הוביל אותו להזמין מחקר כביכול אקדמי שיספר לעולם שהערבים עזבו מרצונם

שי חזקני
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שי חזקני

עינו הבוחנת של הצנזור פיספסה את תיק גל–17028/18 בגנזך המדינה. תיקים הקשורים לאקסודוס הפלסטיני של 48’ נשארים לרוב סגורים בארכיונים הישראליים, למרות שהחיסיון עליהם, על פי החוק הישראלי, פקע מזמן. אפילו אותם תיקים שכבר היו פתוחים ושימשו את מי שכונו “ההיסטוריונים החדשים” אינם זמינים עוד. בשני העשורים האחרונים, אחרי ההד האדיר שחוללו ספרי ההיסטוריונים, סגרו הארכיונים הישראליים חלק ניכר מן התיקים הנפיצים. מסמכים ישראליים שדיווחו על גירושם של פלסטינים בעת המלחמה, על מקרי טבח או אונס שביצעו חיילים ישראלים ועל שאר אירועים שנראו בעיני הממסד מביכים, סווגו מחדש כ”סודי ביותר”. חוקרים שביקשו להתחקות אחרי מראי מקום בספריהם של בני מוריס, אבי שליים או תום שגב הגיעו לא פעם למבוי סתום. בדיוק עקב כך, הגישה לתיק גל–17028/18 - “הבריחה ב–1948” על פי הכותרת שניתנה לו - מפתיעה כל כך. התיק הזה, שהמסמכים בו נכתבו בשנים 60’–64’, מתאר את הניסיון לבסס את הגרסה הישראלית ל”נכבה” הפלסטינית של 48’ ולהעניק לה אצטלה אקדמית. בהובלתו של ראש הממשלה, דוד בן גוריון, התבקשו טובי המזרחנים שהועסקו בשירות המדינה לספק ראיות שהפלסטינים ברחו ב–48’ ולא גורשו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ