בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחיית המתים

האם הניאנדרתלים והממותות ישובו להלך בינינו

איך ייראה עולם שבו יצורים שנכחדו לפני עשרות אלפי שנים קמים לפתע לתחייה? האם נוכל לחיות בשלום עם אבותינו הניאנדרתלים? לא מדובר במדע בדיוני, קוראים לזה “אל־הכחדה”, ומדענים חותרים להגשמת החזון כבר עכשיו. אך האם מחובתנו המוסרית להחזיר את מה שהכחדנו וכך להציל את כדור הארץ ויושביו, או שמא מדובר ברעיון הרסני ומיותר שימיט אסון על האנושות ויוסיף ויבזבז את משאביה? הדעות חלוקות, והפיתוי לנצח את המוות גדול, גדול מאוד

130תגובות

אלברטו פרננדס־אריאס לקח נשימה עמוקה ושלח את ידו אל תוך בטנה הפעורה של האם. שנים חיכה לרגע הזה, והמחשבות התרוצצו במוחו כעת כמו דגי פיראנה על הירואין. משק כנפי ההיסטוריה נשף בעורפו ולבו פעם בחוזקה. אצבעותיו גיששו באפלה, רועדות אך מכוונות. “לאט”, לחש לעצמו, “לאאאט”. ואז, ברגע, זה קרה. בתנועת משיכה נמרצת, ידו המגואלת בדם הגיחה, אוחזת בנס. היילוד פירכס אמנם, לשונו הקטנה מיטלטלת בגרוטסקיות מפיו, אבל הוא נשם. הוא נשם! בפעם הראשונה בתולדות העולם, המוות הובס על ידי החיים. על אורפאוס מספרים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו