בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התחנה הבאה: גן עדן

כשאני עולה על רכבת אני לא נוסעת לחיפה או בנימינה אלא לעבר רחוק בריח שניצל

26תגובות

פסגת ההרפתקאות שלי כילדה חיפאית היתה הנסיעה ברכבת לתל אביב. כל הילדים אוהבים רכבות. במקום לשבת תקועים במקום במהלך הנסיעה, ברכבת אפשר להתהלך ואפילו לעשות תחרות אומץ במעבר על הרצפה המתנדנדת בין קרון לקרון. המרחק בין חיפה לתל אביב אמנם לא השתנה מאז ילדותי ובכל זאת זכורות לי נסיעות הרכבת לתל אביב כנסיעות ארוכות מאוד, כאלו שאיפשרו לי להזדהות בקלות רבה עם גיבורים ספרותיים נוסעי הקו הטראנס־סיבירי או האוריינט אקספרס, אף כי נמשכו גם אז לא יותר משעה וחצי. אבל פעם היתה מתלווה לנסיעה ברכבת גם חוויה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו