בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלמנתו של הטייס הבכיר שנפל ביום כיפור נזכרת ברגע שבו קיבלה את הבשורה

בזהירות אני קמה, מביטה במראה ורואה את פניהם של מי שלא ישובו להשתקף בה. והנה אני חיה, ילדי ואישי עמי. עוד ועוד צלצולי טלפון. ההודעות נערמות, קשות ומאיימות. הלילה הולך ומתארך. טלי לב, אלמנתו של תא”ל זוריק לב, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כותבת על היום ההוא

87תגובות

בתחילת אותו אוקטובר היה קריר. רוח סתיו ראשונה עירבלה אבק אפור והדפה את חום הקיץ. עצי האקליפטוס הישישים השירו עלים יבשים, שהיו למרבצים דהויים. שורשיהם שנחשפו עם השנים משתרגים על האדמה הקשה. אמש שוב הוא איחר. כבר ימים רבים הוא חוזר בשעת לילה מאוחרת, פניו עייפות, קודרות. השתיקות בינינו הולכות ומתארכות. האם הוא עוצר עצמו מלשתף אותי? אני מספרת לו על יומי עם ילדינו. לרגע מוארות פניו. הוא מחייך, מזדקף ונרגש, הוא אומר: “את לא מתארת לעצמך את ההרגשה העילאית להיות בשיא תפקידי בדיוק כעת. תארי לעצמך,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו