אלמנתו של הטייס הבכיר שנפל ביום כיפור נזכרת ברגע שבו קיבלה את הבשורה - סוף שבוע - הארץ

אלמנתו של הטייס הבכיר שנפל ביום כיפור נזכרת ברגע שבו קיבלה את הבשורה

בזהירות אני קמה, מביטה במראה ורואה את פניהם של מי שלא ישובו להשתקף בה. והנה אני חיה, ילדי ואישי עמי. עוד ועוד צלצולי טלפון. ההודעות נערמות, קשות ומאיימות. הלילה הולך ומתארך. טלי לב, אלמנתו של תא”ל זוריק לב, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כותבת על היום ההוא

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בתחילת אותו אוקטובר היה קריר. רוח סתיו ראשונה עירבלה אבק אפור והדפה את חום הקיץ. עצי האקליפטוס הישישים השירו עלים יבשים, שהיו למרבצים דהויים. שורשיהם שנחשפו עם השנים משתרגים על האדמה הקשה.

אמש שוב הוא איחר. כבר ימים רבים הוא חוזר בשעת לילה מאוחרת, פניו עייפות, קודרות. השתיקות בינינו הולכות ומתארכות. האם הוא עוצר עצמו מלשתף אותי? אני מספרת לו על יומי עם ילדינו. לרגע מוארות פניו. הוא מחייך, מזדקף ונרגש, הוא אומר: “את לא מתארת לעצמך את ההרגשה העילאית להיות בשיא תפקידי בדיוק כעת. תארי לעצמך, מוטלת עלי האחריות להגן על שליש ממדינת ישראל. זוהי תחושה של עוצמה, שסומכים עלי...” אני שותקת. מקשיבה למילותיו, חדורת גאווה של שותפה לאחריות. לפתע, בפעם הראשונה, כמו נגד כיוון התנועה, אני נתקפת חרדה שהופכת לכעס: למה דחה את מועד הכניסה לתפקיד הבא שכבר הובטח לו?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ