בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוויכוח הפמיניסטי על מקדשי האלה הגדולה במלטה

במקדשים העתיקים ביותר המוכרים לאדם נמצא פסל לא גדול של אשה שמנה, עבת ירכיים ושופעת שדיים, הלבושה בחצאית מפוספסת ושוכבת על צדה. הפסל הזה הפך את מלטה לזירה של עלייה נשית לרגל ועימות אידיאולוגי חריף בין פמיניסטיות רוחניות לפמיניסטיות אחרות, ובין גישות ארכיאולוגיות. והכל, כמו כל חפירה כמעט, מתחיל מטעות

40תגובות

“האם הגדולה היא כנחש האורובורוס: איומה וטורפת, מיטיבה ויצירתית, עוזרת אבל גם מפתה והורסת, מכשפת ומטרפת חושים אולם גם מבשרת חוכמה, בהמית ואלוהית, זונה מפורכסת ובתולה טהורה, על־זמנית בזקנתה וצעירה לנצח... היא נחה במצב הראשוני שבו הכל משולב ובלתי־מובחן, מצב שאין לתפוס אותו מפני שהוא בזרימה תמידית” - כך מתאר אריך נוימן, תלמידו של הפסיכואנליטיקאי קרל גוסטב יונג, את ארכיטיפ האם הגדולה, האלָה האחת, ההוויה הכללית שממנה כולנו באנו, ואליה אנחנו מייחלים, בגעגוע תמידי ומתעתע, לשוב. כראוי לארכיטיפ, ניתן...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו