תגובה |

"ישנו תהליך ארוך ומסוכן של ניכוס ערכי הנאורות ללקסיקון של השמאל החילוני התל־אביבי"

מיכאל האוזר טוב, תלמיד כיתה י”א, מגיב לכתבתו של אלון עידן "מי שמאמין מפחד" (מוסף "הארץ" 1.11)

מיכאל האוזר טוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל האוזר טוב

אלון עידן ‏(מוסף “הארץ” 1.11‏) מתאר את רגשות החלחלה של אב השולח את בנו לטקס קבלת ספר תורה. הטקס מתואר כמסע ההפחדות, כמערכת זדונית ומחושבת, אשר פועלת בשיטתיות חשוכה. האירוע המתואר בטקסט מוכר לי. הייתי שם, לפני תשע שנים, בכיתה ב’, בבית ספר ב”שכונה חילונית־ליברלית־נאורה־מערבית־תל אביבית־פלורליסטית”, עם “הורים חילונים”, ו”מורים נאורים”. גם אני עברתי את טקס קבלת ספר התורה בכיתה ב’. זו חוויה משמעותית שחקוקה בי עד היום, חוויה שהיתה לאבן דרך בשנים המעצבות שלי. האם היתה זו אבן דרך דתית חשוכה? לחלוטין לא. טקס קבלת ספר התורה אינו טקס דתי, הוא טקס רוחני, רב־גוני ומעמיק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ