אביבה לורי

לפני כעשר שנים, בעת ביקור במוזיאון היהודי בפריז, ראתה העיתונאית נעמי קרן מדליון כסף עתיק הנושא את דמותה של דונה גרציאה נשיא. “הופתעתי”, היא מספרת. “זה עמד בסתירה לכל מה שידעתי על שימוש אמנותי בדיוקנאות בעולם היהודי, בשל הדיבר השני, 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה'”. שני עניינים נוספים הפתיעו את קרן במדליון - במרכזו הוצגה דמות אשה והכיתוב הנלווה היה בעברית. “לא הכרתי עד אז את המדליון וגם לא את סיפור חייה של דונה גרציאה, ומאוד הסתקרנתי”, מספרת קרן על המפגש שהוביל אותה לתחקיר היסטורי מעמיק בן עשר שנים ולכתיבת רומן על חייה של אשת העסקים והמדינאית היהודייה בת המאה ה–16. במהלך התחקיר היא למדה, בין השאר, כי במשך תקופות רבות נעשה שימוש בדיוקנאות ביצירות אמנות יהודיות. עוד נודע לה שהמדליון אינו נושא כלל את דמותה של דונה גרציאה המפורסמת, אלא את זו של בת אחותה, שנקראה בדיוק באותו השם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ