שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

נשקי אותי בפריז

אני אהיה הרשת שלך, אמר לה, והיא אמרה מה פתאום, כל החוכמה זה ללמוד ללכת בלי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיקה אלמוג

כשהדברים של שרה כבר היו ארוזים בועז עוד עמד שעה ארוכה, מנסה להיזכר במשהו, כמי שמנסה לאחוז בזנבו של חלום במנוסה, ומצא את עצמו חושב דווקא על אביה. כשעברו לגור ביחד לפני שהתחתנו אבא שלה כעס נורא. היא לא היתה חריגה בדורה, אבל במעגלים של אביה, המהלך עדיין נחשב נועז ופרובוקטיבי, והוא חווה את הבחירה שלה כפגיעה אישית בו. הוא הודיע שהכסף שלו לא ישמש כדי להשפיל אותו, וחתך את קצבת התמיכה החודשית שהעניק לה עד אז, לקול מחאתה הרפה־כתמיד של אמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ