בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשקי אותי בפריז

אני אהיה הרשת שלך, אמר לה, והיא אמרה מה פתאום, כל החוכמה זה ללמוד ללכת בלי

21תגובות

כשהדברים של שרה כבר היו ארוזים בועז עוד עמד שעה ארוכה, מנסה להיזכר במשהו, כמי שמנסה לאחוז בזנבו של חלום במנוסה, ומצא את עצמו חושב דווקא על אביה. כשעברו לגור ביחד לפני שהתחתנו אבא שלה כעס נורא. היא לא היתה חריגה בדורה, אבל במעגלים של אביה, המהלך עדיין נחשב נועז ופרובוקטיבי, והוא חווה את הבחירה שלה כפגיעה אישית בו. הוא הודיע שהכסף שלו לא ישמש כדי להשפיל אותו, וחתך את קצבת התמיכה החודשית שהעניק לה עד אז, לקול מחאתה הרפה־כתמיד של אמה. שרה, ילדת שמנת מרחביה, התיישבה מול בועז בקפה שבו חיכה לה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו