האם הסרבנות הדרוזית עולה מדרגה. המקרה של עומאר סעד

עומאר סעד, צעיר דרוזי ונגן ויולה מוכשר, לא מוכן להתגייס לצה"ל. האם ההד שהמקרה שלו מעורר מבשר על תחילתו של גל מחאה של אלה שמרגישים כי ישראל הפרידה אותם מאחיהם הערבים, או שמדובר בתופעה לא מייצגת של נער כריזמטי סוחף? תלוי את מי שואלים

הילו גלזר
צילום: עומר דלאשה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילו גלזר
צילום: עומר דלאשה

היא עשתה את כל הדרך מכפר מר'ר לעתלית, עטויה קטיפה בצבע בורדו עם רקמה מוזהבת בשוליים, אבל החיילים בש"ג של כלא שש היו חד משמעיים: אסור לה להיכנס. בעליה, עומאר סעד, סרבן מצפון ממוצא דרוזי, ציפה לתרחיש כזה, אבל האכזבה בכל זאת ניכרה על פניו שעה שאביו זאהר ושניים מאחיו, מוסטפא וגנדי, התיישבו מולו ברחבת הביקורים, והשאירו אותה מאחור, להמתין לבד בבוטקה. "אף פעם לא נפרדנו לכל כך הרבה זמן", הסביר. אחר כך הביט בציפורניו שגדלו פרא בשלושת השבועות שבהם הוא כלוא, ונאנח: "ממילא אני לא יכול לגעת בה כמו שצריך במצב הזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ