שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

החב"דניקים הגיעו לוונציה, והקהילה היהודית העתיקה בלחץ

הגעתם של חסידי חב"ד לגטו היהודי בוונציה, שקיים כמעט 500 שנה, התפתחה למאבק אמוציונלי בין היהודים הוותיקים לחדשים - שכלל אפילו סכסוך מתוקשר סביב פושעת מפורסמת שהסתתרה במקום. החדשות הטובות: החשש שהגטו המפואר יתרוקן מעודד גם יוזמות להפרחת התרבות היהודית במקום

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריאלה בנקיר
ונציה

יש בדיחה כזאת. יהודי נתקע על אי בודד. שנים מאוחר יותר, כשמגיעים המחלצים, הם מגלים כי הוא בנה שני בתי כנסת על האי. "למה שניים?" הם שואלים. "אחד כדי שאוכל להתפלל בו, ואחד שבו כף רגלי לעולם לא תדרוך!" הוא עונה.

בפעם הראשונה שסיפרו לי את הבדיחה הזאת, זמן קצר לאחר שהגעתי לגטו העתיק בוונציה, חייכתי. אחרי הפעם השלישית והרביעית כבר היה ברור שזה לא צירוף מקרים, אלא עדות למצב הקריטי בגטו החשוב והייחודי שהוקם ב–1516, הראשון מסוגו בעולם, שמציינים כעת 500 שנה לקיומו. ונציה אולי שוקעת, אך היא עושה זאת בחן. יופיה של העיר הוא חד פעמי ומרהיב, ועל פניו נדמה כי ייחודה וההיסטוריה המפוארת שלה הופכים אותה ליעד נצחי, חסין מפני פגיעה. הגטו היהודי המפורסם שבעיר, בתי הכנסת והמוזיאון היהודי מככבים בכל מדריכי התיירים ומושכים יותר מ–100 אלף מבקרים סקרנים מדי שנה. הקהילה היהודית בוונציה היא אחת החשובות באיטליה מבחינה תרבותית, ואוצרת בקרבה שכיות חמדה של ממש ושניים מבתי הכנסת היפים באירופה. מקרב סמטאות הגטו יצאו אנשי רוח וספר כרבי יהודה אריה ממודנה והמשוררת ואשת התרבות שרה קופיו סולם. כאן הודפס התלמוד השלם הראשון, וכאן פרחו מוסדות תרבות רבים, ובהם תיאטרון וסלונים ספרותיים. אך כיום, את מקומה של השמחה תופסים חששות כבדים. עתידה ועצם קיומה של אחת הקהילות החשובות באיטליה מוטלים בספק, ורבים מאמינים כי בשני העשורים הקרובים תימחק הנוכחות היהודית בוונציה, ומהגטו המפואר תישאר רק קליפה ריקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ