אורי אבנרי שומר על אופטימיות בגיל 90 ומאמין בשלום שיופיע בדרך נס. ראיון

אורי אבנרי מוציא שני כרכי אוטוביוגרפיה בשם "אופטימי" וזה לא שם אירוני. בראיון גלוי לב הוא מספר על החיים ללא רגש, על הגיל המנטלי שלו (42), על כך שמעולם לא אמר לאשתו "אני אוהב אותך", על ציונות, יהדות וחדוות המלחמה. בזמן שאחרים מספידים אותו, הוא מתכנן את הכרך השלישי

דליה קרפל
צילום: ינאי יחיאל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דליה קרפל
צילום: ינאי יחיאל

במרכז חדר האורחים בדירתו שבלב תל אביב, ניצב במלוא תפארתו זר פרחים ענקי ושזורים בו גלדיולות, ליליות וגרברות, שושן צחור, ורדים וענפי קישוט שלא בטוח שאדייק בשמם. "בגיל 80 פלוס התחלתי פתאום לאהוב פרחים", אומר אורי אבנרי. "עכשיו הזרים הם מעין מצבה לרחל והם ממלאים את הבית".

מאז שנפטרה אשתו רחל במאי 2011 ואפרה פוזר בים, מגיע מדי שבוע סידור פרחים חדש וכל חודש בחודשו משקיע אבנרי 1,200 שקל בעיצובי הפרחים. לא הרחק מהזר, ליד הספרייה שבה מונחים כרכי "העולם הזה" ופרוטוקולים כרוכים של דיוני הכנסת, ניצב לוח ובו תצלומים יפים של האשה שחייתה לצדו במשך 58 שנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ