האנשים שהגשימו את חלום הבית ביער, פשוטו כמשמעו

אבשי ובר יערן חיים על קרקע שאינה שלהם בהרי יהודה כמעט 20 שנה. הם הביאו לעולם חמישה ילדים, בנו את ביתם, הקימו מחלבה ורוב זמנם מוקדש לרעיית עזים. בני הזוג יודעים שהבחירה שלהם אינה קונבנציונלית (ואינה חוקית), אבל עבורם ההתרחקות מהמיינסטרים היא כבר מזמן אידיאולוגיה

הילו גלזר
צילומים: קובי קלמנוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הילו גלזר
צילומים: קובי קלמנוביץ'

למשפחת יערן אין חשבון בנק. לכן, כשלקוח שמגיע לקנות גבינה מתעקש לשלם בהמחאה, הם מבקשים שישאיר את השדה של "שולם לפקודת" ריק, כדי שיוכלו להסב אותה לצורכיהם בפעמים הנדירות שבהן הם יוצאים מן החווה המבודדת לקניות - בדרך כלל חומרי ניקוי ("אקולוגיים"), קפה ("פעם ניסינו לעשות קפה בלוטים אבל זה לא היה זה") ומיני קטניות. "האוטרקיות המוחלטת היא שאיפה, אבל קשה להגיע אליה כמשפחה, בוודאי כשיש ילדים", מסביר אבשלום יערן, אבשי בקיצור, שבמו ידיו הקים את החווה, הציב פאנלים סולריים על הגג כדי להזרים אליה חשמל, בנה מערכת מתוחכמת שבאמצעות תסיסה אנאירובית של מי גבינה וזבל עזים מפיקה גז לבישול ואפייה, חפר צנרת מתחת לאסלה שהופכת את הצרכים לקומפוסט וגם התקין מערכת מים אפורים שמבוססת על קליטת גשמים. אפילו אופני הכושר שמוצבים בסלון, פריט חריג בחלל, תוכננו כך שבאמצעות הדיווש כותשים גרגירי שומשום, בשביל הטחינה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ