עדויות מסיני | כאן רדיו קול העינויים

פליטים מאריתריאה שעוברים עינויים קשים עומדים במרכז סרטה התיעודי הראשון של קרן שעיו. רובם מוצגים רק בקולם, בשיחות מטלפונים ניידים, כשהם מבקשים מבני משפחותיהם לשלם את הכופר. קולות שאף אחד לא רוצה לשמוע ושאי אפשר לשכוח

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

״הלו?״

״הלו? זאת סמהאר. בבקשה. הצילו אותנו הלילה!״

(סצנת הפתיחה בסרט הדוקומנטרי ״כופר נפש״)

מדבר סיני, צהרי היום. על החול הצהוב טבועות עקבות אדם. ברקע נשמע קולה של אשה בוכה. סצנת הפתיחה בסרט ״כופר נפש״ מכניסה את הצופה למסע לא שגרתי. מסע בין קולות וצלילים של אנשים שמתקשרים מהשבי. חשיפה לשיחות טלפון שבוקעות מתוך סיוט בלהות של עינויים. על הקו עולים אנשים מעונים, זועקים, מתחננים על חייהם. הסצנות מתחלפות בין שיחות ושברי עדויות. ״אם איחלץ מהגיהנום הזה, זה יהיה כמו להיוולד מחדש״, אומר אחד מהם. שיחת הטלפון נקטעת. שוב שיחה. ״שני אנשים מתו פה הלילה! בבקשה! שלחו עזרה״. מרון אסטפנוס, שדרנית רדיו אריתריאית המתגוררת בשוודיה, היא זו שמשדרת את הקולות הללו ומראיינת את המעונים. אלו קולות שאיש לא רוצה לשמוע. קולות של אנשים שבורים, שנשברים מדי יום עוד קצת, תחת מסכת התעללויות ועינויים אכזריים. רבים מהמעונים שאסטפנוס מראיינת ושקולם נשמע בסרט אינם חיים היום.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ