בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לנפץ את חומת האדישות: עשר שנים ל"שוברים שתיקה"

שוברים שתיקה הוא ארגון חריג בנוף ארגוני זכויות האדם בישראל. מייסדיו, 
מנהליו ונותני העדויות שנאספות בו באים מלב הקונסנזוס הישראלי, אבל 
לאחר שהחליטו לספר על המעשים הקשים שביצעו בעצמם או שצפו בהם 
מהצד כחיילים בצה"ל, הם נחשבים לקיצונים ובוגדים. עשור אחרי הקמת הארגון – הכיבוש עוד כאן והצבא עדיין מתעלם מהעדויות. אז מה בכל זאת השתנה?

129תגובות

יהודה שאול (31) חונך "בצד הימני של המפה", כפי שהוא מגדיר זאת. הוא גדל בירושלים בבית לאומי־דתי ולמד בישיבה במגרון, ליד רמאללה. במרץ 2001 התגייס לגדוד 50 של הנח"ל. במשך יותר משנה שירת בחברון, כחייל וכמפקד. "הדבר הראשון שזיעזע אותי הוא האלימות של המתנחלים כלפי הפלסטינים וההוראה שנתנו לנו לא להתערב". הדבר השני היה מפגש עם הפלוגה שהגיעו להחליף וגאוותם על מידת ההתעללות שהעבירו את הפלסטינים באזור. אבל יותר מכל השפיעה עליו דלת אחת פתוחה. "כשאנחנו היינו שם, זכרתי שהדלת הזו היתה תמיד סגורה. אז מתוך...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו