מין מזדמן והיפר־קפיטליזם | ראיון עם 
יואל שמחאי, מייסד אפליקציית גריינדר

חמש שנים ועשרה מיליון הורדות מאז השקתה, אפליקציית ההיכרויות לגברים גריינדר היא חלק אינטגרלי מההוויה הקווירית, מושא פופולרי למחקר אקדמי ותופעה תרבותית שחורגת מסך הסטוצים שתיווכה. 
יואל שמחאי, המייסד יליד 
תל אביב, מסביר מה הקשר בין מין מזדמן להיפר־קפיטליזם ולמה אמא שלו התקינה גריינדר בטלפון שלה

דורון חלוץ

צילום: איליה מלניקוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים18
דורון חלוץ

צילום: איליה מלניקוב

בראשית החודש שעבר שוחרר מייקל אליג מהכלא האמריקאי בתום 17 שנות מאסר. במטרה להקל על השתלבותו המחודשת בחברה פירסם אחד מידידיו : מגדלי התאומים אינם. הסמארטפון והטאבלט השתלטו על העולם. חיי חברה תקינים מחייבים שימוש באפליקציות פייסבוק, אינסטגרם וגריינדר.

כשאליג, מלך חיי הלילה של ניו יורק בדימוס, הורשע ברצח סוחר הסמים שלו ונשלח למאסר, האינטרנט היה בחיתוליו ואפליקציה היתה עיטור עשוי בד או נייר. שינוי נוסף שחל מאז: בעקבות הצלחת הסרט "Party Monster" מ–2003, שעוסק בפרשת הרצח (מקולי קאלקין משחק את אליג), זכה האסיר בתהילת עולם. ליציאתו לחופשי נלווה לפיכך עניין תקשורתי מוגבר, שמהדיו ניזון גם המכתב הנ"ל. מחברו, ג'יימס סט. ג'יימס (שגם כתב את הספר שעליו מבוסס הסרט), נימק את בחירותיו: כשם שאין כיום צורך בספרי טלפונים או במפות כי הכל כבר בצ'יפ של הסלולר, הסביר לאליג, גם הבחור הבא שתפגוש עשוי להמתין לך ממש עכשיו בכיס המכנסיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ