שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דבש מפרחי אופיום, גבי מים נסתרים וגמל משוגע. מסע חזרה לסיני

עליות וירידות במשעולי הגרניט, סלעים פיליים על מדרונות ועמקים, תה עם חבג בפחיות שימורים, 
בוסתנים שופעי פרי, בריכות מים צוננות ושמש צורבת. ולצד כל אלה פָרַאג' מחמוד מסנטה קתרינה, שמספר סיפורים ומחכה לחזרתם של הישראלים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צור שיזף

"אתה לא תאמין לסיפור שאני הולך לספר לך", אמר פָרָאג'.

היה ערב, למעלה היו הכוכבים הבהירים של סיני ומתחת להם ומעלינו התנשא הרכס של גָ'בֵּל צָפְצַפָה שיש המכנים אותו הר חורב. בקצהו המזרחי מתנשאת הפסגה שלפחות 1,500 שנים קוראים לה הר סיני, או גָ'בֵּל מוסא, ועולי רגל עולים אליה לזריחה בכל לילה.

כריתי אוזן וחייכתי. יש שני אנשים בעולם שמתחילים סיפור ככה, אחד מהם הוא האביר הגרוזיני זָאזָא ציצישווילי מטביליסי ובשביל השני - פָרַאג' מחמוד משבט הגֵ'בָּליָה - היה שווה לחצות את הגבול לסיני, לשלם את המחיר המופקע למיניבוס בין טאבה להרים, לסבול את מחסומי הצבא והמשטרה לאורך החוף שהנשימה נעתקת מיופיו, לטפס על רמות החול שאין בהן כמעט נפש אדם ולהגיע למרגלות הר משה ומנזר סנטה קתרינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ