נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
לינדאו

ליד שולחן ארוך יושב אדם מבוגר וסביבו כתריסר צעירים המאזינים לו בקשב רב. הוא מספר להם על אחד ממקורות ההשראה שלו - זיכרון ילדות: "כשהייתי ילד, הייתי עוזר לאמי עם הכביסה. היא נהגה לעמלן את הצווארונים של החולצות של אבי. באותם ימים היה נהוג לבשל עמילן, שממנו נוצר נוזל סמיך ודביק שאותו היו מפזרים על הצווארון ומגהצים כדי שיהיה קשיח. אני זוכר שבסוף היום, אחרי שכל הכביסה הסתיימה, הנוזל הזה היה הופך לג'לי. בג'לי הזה בדיוק השתמשתי בניסויים שלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ