חיים אורון גידל שבט של לוחמים, אבל לימד אותם לא לוותר על השלום. ראיון

כשנכדו של חיים (ג'ומס) אורון, יו"ר מרצ לשעבר, נפצע קשה בתוך עזה והציל את עצמו ממוות בעזרת חוסם עורקים, חג בנו בכוח המחפה מעל, ונכדתו היתה זו ששיגרה את הכוח המחלץ. ואין דבר שמרתיח את אורון יותר מהדרישה שהשמאל הישראלי יוכיח כך את נאמנותו למדינה. בעצם יש - הכיבוש

גידי וייץ
גידי וייץ
צילום: ינאי יחיאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גידי וייץ
גידי וייץ
צילום: ינאי יחיאל

בשבת האחרונה היו יו"ר מרצ לשעבר, חיים (ג'ומס) אורון, ורעייתו נילי במשך שעות בבית החולים שיבא בתל השומר. הם ישבו שם לצד מיטתו של נכדם, עדי זימרי, לוחם ביחידת יהלום של חיל ההנדסה, שנפצע קשה בלחימה בעזה. זימרי היה חלק מכוח הנדסה שהתלווה לחיילי חטיבת הנח"ל בפעילות לחשיפת מנהרות בבית חנון, ונפגע מירי אר.פי.ג׳י. הוא הצליח לחבוש בחוסם עורקים זרם דם עצום שפרץ מרגלו וכך למעשה הציל את חייו. מי שטס באותו לילה במסוק שהעניק חיפוי אווירי לזימרי ולחבריו היה בנו של ג׳ומס, עודד, טייס במילואים שלא ידע שהאחיין נמצא על הקרקע. גם חברתו לחיים של עודד היא טייסת, שהשתתפה בלחימה. הנכדה של ג'ומס והאחות של עדי, עומר זימרי, היתה באותה עת בבסיס חיל האוויר חצרים לאחר שגויסה למילואים כקצינת מבצעים. היא זו שהזניקה את הכוחות שיצאו לחלץ את הנפגעים, בלי לדעת שאחד מהם הוא אחיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ