מלחמת גיק בגיק

דיווח משדה הקרב על עתיד המדע הבדיוני

ועידת המד"ב והפנטזיה שנערכה הקיץ בלונדון היתה החגיגה הגדולה ביותר לחובבי הז'אנר ובה יכלו מעריצים להתחכך עם סופרים ותיקים וגיבורי על. אבל בחדרי חדרים נחשף מאבק אימתני על עתיד הסוגה בין הקולות החדשים, שכוללים מגדריות מפותלת ועלילות בין־גזעיות, לבין נציגי המסורת שמעוניינים שגברים לבנים וסטרייטים ימשיכו לכתוב ספרים לנערים מחוצ'קנים, לבנים וסטרייטים

נועה מנהיים
לונדון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה מנהיים
לונדון

ג'יימס טיפטרי ג'וניור היה איש מסתורין - מייג'ור ביחידת מודיעין של הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה, ד"ר לפסיכולוגיה ניסויית וסוכן של הסי.איי.איי. הוא גם היה אחד מסופרי המדע הבדיוני המשפיעים והמוערכים ביותר בשנות השבעים המוקדמות. ואף אחד לא ראה אותו, מעולם. אייזיק אסימוב חיפש אותו בכנס העולמי ה–32 למדע בדיוני ופנטזיה, שהיה "כה עצום, עד כי לא אוכל לומר שאכן פגשתי אותו". אבל הסיבה שבגללה החמיץ אותו לא היתה נעוצה בשלושת אלפי המשתתפים שנכחו בוושינגטון באותו יום ב–1974. הכנס העולמי, אותה "מפלצת גדולת ממדים", כתיאורו של אסימוב, נדד לאורך העשורים מארצות הברית ליפן ולאוסטרליה, לקנדה ולהולנד, עד שתפח לכדי שמונת אלפי המשתתפים ששוטטו בעליצות בחלליו העצומים של מרכז אקסל הלונדוני לפני שבועיים, בוועידת החובבים ה–72. העיתון "גרדיאן" הצדיע לו במאמר המערכת שלו. תחת הכותרת "בשבחי חובבי המדע הבדיוני" נכתב כי המד"ב הוא "צורת האמנות המובילה של העולם המודרני, והחובבים אחראים להמצאתו של העתיד לא פחות מהכותבים. ביצירותיהם של הסופרים הבולטים של הז'אנר אנחנו לומדים כיצד להתמודד עם עולם הנמצא בתמורה מתמדת, ובפעילותם של החובבים אנו רואים כיצד ניתן ליצור קהילות מדומיינות... הקשרים ההדוקים בין קוראים לסופרים המאוחדים על ידי תחושת פליאה משותפת הם מתנה לשני הצדדים - ולכולנו. מי ייתן וישגשגו עד שיתקררו הגלאקסיות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ