בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההנגאובר של ההיבריס

אחרי ליל שתייה עם להקת רוק, גם הליכה של שני רחובות נדמית כאודיסאה

7תגובות

כל המשוררים מנהלים יחסי אהבה־שנאה עם השפה. לכן הם שוברים אותה ומשחקים איתה. אבל אני ממש שונא את השפה. אני שונא את השפה עד כדי כך שפעם ניסיתי לכתוב בלעדיה. כן, במשך שנה וקצת ניסיתי לכתוב שירה בלי שפה. ואם זה נשמע לכם בלתי אפשרי או הגיוני בעליל, זה רק כי קשה להסביר שירה טלפתית במילים (אבל בראש שלי היא לגמרי עובדת). ובקיץ 2009, אחרי שנה של ניסויים כושלים בכתיבת שירה בצבעים, שירה במספרים ושירה בתנועות (יום יבוא ואשחרר לעולם את הפואמה המרגשת " ָ"), סוף־סוף הרגשתי שאני על סף פריצת דרך אמנותית (כל...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו