אל עומק השכחה

לא לזלזל, אני צולל

חגי ליניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי ליניק

אובססיה היא הדבר הגלוי שפתח את מסע החקירה שעדיין רחוק מלהסתיים. זו הרוח הגבית שדוחפת אותי — לא במעלה אל פסגת ההר, כמו שאוהבים להגיד החולמים, אלא בכיוון ההפוך, מקן הנשרים אל תחתית הוואדי, ששם המים בחורף זורמים ונאספים לים, אל הארון הנוזלי. לא לזלזל, אני צולל. פעם בשבוע אני מבקר את אמא שלי. אנחנו יושבים על המרפסת ומפטפטים, היא אוהבת מרפסות. היא אוהבת אזורים שהאוויר זורם בהם ואפשר לדעת מה מתרחש מתחת לאף שלך. במסגרת החקירה שהחלטתי לנהל אני שואל אותה שאלות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ