שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תגובות

"היי שלום, פריבילגיה", לחשתי, "מי ייתן ולא תדעי עוד הדחקה"

צחי ועדי נבו, משפחת גרשון, ליאור גלציאנו, יצחק ויסמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צחי ועדי נבו, משפחת גרשון, ליאור גלציאנו, יצחק ויסמן

הפריבילגיה 
האשכנזית שלי

מיד כשסיימתי לקרוא את הראיון שערכה נרי ליבנה עם רון כחלילי ("בא לי לצעוק", מוסף "הארץ" 24.10) עזבתי את כל עיסוקַי ורצתי בלב הולם לבית הורַי. האם ייתכן שיש ברשותם פריבילגיה שלא שמעתי עליה מעודי, שלא לדבר על להחזיק בה, להריח אותה, לעשות בה שימוש?

"פריבילגיה? אני לא ממש זוכרת", אמרה אמי באגביות מתריסה בעודה צופה באחת מתוכניות הבוקר המשונות בערוץ הרומני, שבה המראיינת שוחחה עם גמד צועני שהתחתן עם הסוסה שלו ונולדו להם שמונה ילדים, אחד מהם עם איי.קיו 140.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ