עוד לא 
אבדה תקוותו. ראיון פרישה עם מוחמד ברכה

כאשר יו"ר חד"ש מביט לימינו ולשמאלו, הוא רואה ציונים כובשים וערבים בדלנים. רגע לפני פרישתו, הח"כ האופטימיסט משפרעם מבין שגם אלה וגם אלה מרחיקים אותנו מלהגשים את בבת עינו - חזון שתי המדינות

גידי וייץ
גידי וייץ
צילום: איליה מלניקוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גידי וייץ
גידי וייץ
צילום: איליה מלניקוב

"השהיד מזהירני אל תאמין ליללות השמחה שלהן, תאמין לאבי אשר בוהה בתמונתי בבכי: איך החלפנו את תפקידנו בני, וצעדת לפני. אני הראשון, אני הראשון".

(מחמוד דרוויש. תרגום: מוחמד ברכה)

בביתו של יושב ראש תנועת חד"ש, מוחמד ברכה, תלויות תמונות ויצירות אמנות שרומזות על עולמו הפנימי ועל מהלך חייו של המארח. אחת מהן משרטטת את מפת ישראל מ–1948 וכלולים בה כל שמות היישובים הערביים שנמחקו אחרי מלחמת העצמאות. בכניסה לבית בשפרעם תלוי דיוקן של מרטין לותר קינג, בצירוף קטע מנאום "יש לי חלום", כמו גם פסלון ראש של לנין. "אני עדיין קומוניסט, כמובן", הוא אומר שעה שאנו יושבים בסלון ביתו, "ואם לא הייתי קומוניסט עד היום, בתוך הטירוף הזה של ההפרטות ושל הניאו־ליברליזם, הייתי צריך לאמץ את הקומוניזם עכשיו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ