בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במקום שבו המילה נשיקה מתכתבת עם המילה נשק

אין פלא שהיצמדות השפתיים בקולנוע הישראלי לא מתעלה לשיאי הקולנוע האמריקאי

תגובות

מניסיונו של טוראי בשנות ה–50 (גיא אדלר) לנשק נערה ירושלמית, תוך כדי שהוא עושה שימוש נמרץ מדי בלשונו, סצנה משעשעת במבוכה שהיא מעוררת בגרסתו של דובר קוסאשווילי לספרו של יהושע קנז "התגנבות יחידים" מ–2010, ועד לסצנת הנשיקה המתוקה והעדינה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, זו שבין יוסי (אוהד קנולר) לג'אגר (יהודה לוי) בשלג בסרטו של איתן פוקס מ–2002 — זהו הטווח, או, לפחות, אחד מהם, שבו מוצגות נשיקות בקולנוע הישראלי. היו נשיקות בקולנוע הישראלי. נשיקות מרפרפות, הססניות, מלטפות, אך קשה להיזכר בסצנה שבה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו