בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

1992

הדמוקרטיה הישראלית בקליפת אגוז: על יום הבחירות בקלפי בלוד

לצד חנה השתקנית ואריק העצבני גילתה איילת שני את ישראל האמיתית, כשהיא בודדה מתמיד

תגובות

בבבחירות 1992 ישראל חיכתה לרבין, ואני מוניתי לחברת ועדת קלפי. הייתי תלמידת השמינית, סמוקה ותמימה וטיפשה כלחם. אי אפשר היה להאשים אותי במודעות פוליטית, או בכל סוג אחר של מודעות, והייתי מעדיפה — ביי פאר — ללכת לים. כיצד בכל זאת הוצנחתי, בגילי הרך, לתפקיד הציבורי הנישא? ובכן, לאבא שלי היו קומבינות במטה. יום חג לדמוקרטיה. בשש וחצי בבוקר, מרירה כולי, התייצבתי בקלפי, בבית ספר יסודי בלוד. במקום כבר המתינו הקולגות; חנה, אשה שתקנית בגיל העמידה, ואריק, בחור צעיר וכרסתן, יו"ר הקלפי. התברר שאני לא...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו