איך ניסה בן-גוריון להתכונן ליום שבו ייבחר ראש ממשלה מזרחי

פרוטוקול של דיון נשכח בנושא חינוך חושף עוד מהגזענות של 
בן־גוריון ובכירים אחרים כלפי העולים ממדינות ערב

גידי וייץ
גידי וייץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הנה עובדה היסטורית מסקרנת: ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, רצה להכשיר לעתיד יורש ממוצא מזרחי. הוא ביקש למעשה לטפח הנהגה מזרחית שתשלוט במדינה מסוף שנות ה–70. הרעיון הזה לא נולד בראשו מהסיבות הנכונות.

ביולי 1962 התכנסה במשרד ראש הממשלה בירושלים ישיבה מצומצמת תחת הכותרת: "דיון בענייני מרכז הסתדרות המורים". אלא שמהר מאוד התגלגל הדיון בעל הפוטנציאל האפרורי לשיח סוער על מזרחים ואשכנזים. השאלה שפילגה את הנוכחים היתה אם להעניק לילדים מסגרת חינוכית משותפת ואחידה או להנהיג מערכת חינוך דיפרנציאלית ברמות שונות. "אנו מגיעים לשאלה החיונית ביותר", קבע בן־גוריון. "נכון שהיא הגורלית ביותר", הגיב לדבריו מזכ"ל הסתדרות המורים שלום לוין (לימים חבר כנסת) והסביר לנוכחים מדוע הוא מעדיף חינוך אחיד ללא סלקציות: "אנו סבורים שאם יחלקו את הילדים לפי הרמות השכליות שלהם, תיפסק בכלל הקומוניקציה בין עדות המזרח לבין הילדים יוצאי אירופה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ