בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום אחד התמונות שלי יעזרו לי לחיות לנצח

התיעוד המצולם של כלל האירועים המכוננים שהתרחשו בתולדות המין האנושי אינו שקול, 
מספרית, לתיעוד של תינוק אחד ששוכב על הגב. הצרה היא שהכל יכול להיעלם בשנייה

2תגובות

החיים כפי שאנחנו מכירים אותם לא קיימים יותר. כמו רוב האנושות, גם אני לא חי. אני מצלם. החיים דהויים. הצילומים מבריקים. תמיד בפוקוס. זוהי רוח התקופה: התיעוד ניצח את הממשוּת. תביא תמונה או שזה לא קרה. בני האדם הפכו לדימויים שטוחים. זה לא בהכרח דבר רע. כולנו ממילא נמות במוקדם או במאוחר. כל מה שיישאר מאיתנו זו תמונה רחוקה. את מרבית השנים, מיליוני שנים, מיליארדי שנים, נבלה בתור זיכרון ויזואלי דומם. אנחנו בסך הכל מתכוננים ליום שאחרי. מצלמים כאילו אין מחר. כאילו מתישהו ימציאו איזושהי טכנולוגיה,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו