כך הפכתי לאשה מהסוג השנוא עלי

"אני נהיית מטורללת לגמרי, כמו האמא הזאת, שהגיעה למירוץ למיליון עם הבן שלה", אמרתי לצביקה. "תמיד היית", השיב. ואז, בדיוק, חצינו סוף־סוף את הגשר המפריד בין ארצות הברית לקנדה

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נרי ליבנה
נרי ליבנה

צביקה, אחי, התפוצץ מצחוק (מהול במעט תדהמה) כשקרא את מה שכתבתי על תאונת האופנוע שלו. מתברר כי פרט למשקל האופנוע, לחומרת הפציעות ולעובדה שניצל בנס ממוות בטוח מדימום או מדריסה, היו פרטים שגויים רבים בתיאור שמסרתי. "ראשית כל, לא נסעתי במהירות 200 קמ"ש. אפילו בדוח המשטרה נכתב שנסעתי במהירות 25 מייל בשעה, שהם בערך 40 קמ"ש", הבהיר צביקה. הזכרתי לו שאת הדיווח מפיו קיבלתי בזמן שהיה נתון תחת השפעת סמי הרגעה קשים וקולו נשמע רק בקושי. ובכל זאת, אני עומדת על דברי העקרוניים, שלולא היו אנשים לספר להם על החוויה, בעיקר לולא היו נשים, לא היה אף גבר מחרף את נפשו בדבר אידיוטי כמו רכיבה על אופנוע, בייחוד בהתחשב בזה שבמוסך ביתו אין מחסור בכלי רכב. ולאחרונה נוספו אליהם כיסא גלגלים והליכון, העומדים מיותמים מחוסר שימוש.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ