בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעם חיו כאן אנשים שעשו דברים אמיתיים

קיבוץ גשר הזיו, שהקימו מפוני בית הערבה, ושבו נולדתי, 
הופרט זה מכבר, וכבר אין בו כמעט אנשים עם ערכים של פעם. 
ביקור בו הוא מסע רווי הרהורים על חיים ומוות וזיכרונות ילדות

36תגובות

הרכבת נסעה צפונה, צפון הוא כיוון הרגשות שלי. עמדנו על הגבעה, הצופה אל הים, ששדות ומטעים מובילים אליו. שקיעה מרהיבה החלה להסתמן מעל הים. כאן, פחות או יותר בנקודה הזאת, עמדו לפני קצת יותר מ–65 שנה מפוני קיבוץ בית הערבה, והחליטו שבמקום הזה, שנקרא אז א־זיו, יבנו את ביתם החדש, שעתיד היה להיקרא קיבוץ גשר הזיו. במקום הזה נמצא כיום בית הקברות של הקיבוץ. מרבית האנשים בני הגרעין המייסד כבר קבורים בו בשורת המייסדים. דוד קורן, סבם של אחייני, שלזכותו נרשמת הקמת שני הקיבוצים, קבור שם לצד וילי אגמון, דודי, גם...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו