בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנחנו חיים בתקופה כל כך סטרילית שבסוף נתגעגע לדעאש

בימינו, הניקיון הוא הערך העליון. גדלים כאן דורות של חולי שליטה, 
אובססיביים, אנאליים, פחדנים ומעורטלים מאנושיות. בגלל זה אנחנו כל כך מזועזעים מדאעש, מפלצות לא אסתטיות שכמותם

81תגובות

הקיץ הגיע. עונת הרחצה נפתחה. לבשתי בגד ים. הלכתי לבריכת גורדון. הורדתי חולצה ונכנסתי לתוך המים הקרירים. הכנסתי את הראש פנימה. שקעתי לאטי והבטתי לתוך הקרקעית, כמו דסטין הופמן בסצנה המפורסמת מתוך ״הבוגר״. השקט עטף אותי מכל עבר. המחשבות המעיקות התחילו להציף אותי. ביבי, שוד הגז, ההתנחלויות, בועת הנדל״ן, יוון, גרמניה, קים קרדשיאן, העונה האחרונה של ״לואי״, השיר החדש של קרן פלס. נכנסתי לפאניקה. נגמר לי האוויר. נחנקתי. עליתי למעלה, אל פני המים. שתי בחורות צעירות, בנות 20 פלוס, ישבו על שפת הבריכה,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו