בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

געגועים לירושלים שהתאהבתי בה פעם

במקביל לירושלים האמיתית, המתחרדת והמתמלאת במתנחלים, מתקיימת אצלי 
בראש גם ירושלים אחרת — העיר שהתאהבתי בה, התחתנתי בה וגידלתי בה את ילדַי. 
וכל זה קרה, אולי, בזכות ילדה אחת, שהכרתי פעם

55תגובות

כשהיינו בכיתה ד' הערצנו כולנו את מיכל. היא היתה מלכת הכיתה החיובית, זאת שאינה מארגנת חרמות, נחמדה לכולם, תלמידה מצטיינת, ג'ינג'ית, גבוהה אפילו ממני (עניין שהשתנה בכיתה ז', כשהיא הפסיקה לצמוח ואילו אני המשכתי והמשכתי כמו אליס שנגסה בצד הלא נכון של העוגייה). המורה כוכבה, שכנתה מהקומה מעל, היתה מציינת אותה לשבח על כתב ידה המסודר, על כך שאף פעם אינה "יוצאת מהקווים" כשהיא צובעת את הציורים שלה ובעיקר משום ש"מיכל לא רבה עם אף אחד וגם עוזרת לאמא שלה במשק הבית ובטיפול באחיה הקטנים". לא היו לה משקפיים...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו