הליברליות היא מאבק יומיומי קשה. כולנו גזענים ושוביניסטים, לפחות פעם ביום

אני לא סומך על אנשים שחושבים שהם כבר הגיעו אל המקום הטוב שלהם. המקום הזה איננו. אולי הוא קיים בפייסבוק, איפה שנוח להעמיד פנים כאילו שאתה מושלם. שם כולם יכולים לספר סיפורים על מוסר וצדק

ניסן שור
ניסן שור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניסן שור
ניסן שור

יש לי חבר. נקרא לו מ׳. מדובר בבחור בשנות השלושים המאוחרות לחייו. מ׳ הוא האדם המושלם. נער פוסטר של הליברליזם בעידן הנוכחי. הוא טבעוני מושבע. כשיושבים איתו בבית קפה, הוא מזמין פרוסה של לחם שחור עם טחינה גולמית ופרוסות של סלק מבושל, עם קצת מלח גס מלמעלה. מ' מגדיר את עצמו פמיניסט. כשהתחתן עם בת זוגו הוסיף לעצמו את שם המשפחה שלה. השם שלה מופיע קודם. הוא אתאיסט ולא מל את בנו. “דת זה רע״, הוא אומר. הוא שמאלני רדיקלי. תומך במדינת כל אזרחיה, רק בתנאי שהאזרחים יהיו נאים בעיניו. ואם לא יהיו נאים? הוא מאמין בדיאלוג עם ״האחר״. לא באלימות. רק באלימות ביורוקרטית. זה שנים הוא מנהל משפט נגד שכנים שלו מכיוון שהעזו לשים בריכה מתנפחת על הגג של הבניין ללא אישור בטאבו. הוא מגדיר את עצמו כפאנסקסואלי. היו לו כמה התנסויות עם בני מינו. זה היה מזמן. אבל הוא לא פוסל שום אופציה בעתיד. אם יש מסיבה טובה, סמים טובים, אווירה טובה, למה לא? הוא לא שופט אף אחד. הוא לא שונא אף אחד. אין לו בעיה עם אף אחד. כולם שווים. כולם על הכיפאק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ