נטע אלכסנדר

1998. המדינה נשטפת בגל פטריוטיות לרגל חגיגות היובל. ההכנות למופע "פעמוני היובל" בשיאן, אבל הרכב פאנק בשם Ausweis שחבריו, הסולן אנטון וייס, הבסיסט סרגיי אנגל, המתופף מיכאל דראמס, הגיטריסט גאי כץ והמפיק המוזיקלי מיכאל מרסה, רובם יוצאי ברית המועצות, מתעקש לקלקל את החגיגה. במקום לשיר על המולדת, הלהקה הכמעט־אנונימית, שהופיעה עד אז במועדוני שוליים בירושלים ובתל אביב, משחררת לרדיו את השיר "מוות", המייחל למותו של כל מי שמזוהה עם המיינסטרים הישראלי. על רקע מוזיקת נויז, וייס שר "מוות לשלמה ארצי, מוות לאריק איינשטיין, מוות לגידי גוב, מוות לערן צור, מוות לאביב גפן, מוות לחברים של נטשה, מוות לאיפה הילד, מוות ליואב קוטנר, מוות לדודו טופז... מוות לדוסטויבסקי, יהודה ברקן, מקדונלד'ס וניטשה… מוות לערבים, מוות ליהודים, מוות לאלוהים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ