בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך כותבים הייקו במדינה עם עונה אחת?

ללא לבלוב האפרסק, הקרפד שיושב ובוהה ו–17 הברות עקשניות — ההייקו הישראלי מקבל חיים משל עצמו בגרסתו העברית ונמצא עתה בשיא צמיחתו. רוח הזן שורה גם עליו והמטרה העיקרית: לעבור מרגעי "ככה" ל"אהה!"

23תגובות

דְּמָמָה שֶׁל צָהֳרֵי קַיִץ: אֲנִי חוֹלֵק עִם אֲבַטִּיחַ אֶת קְרִירוּתוֹ (אלכס בן ארי) בבוקר יום שישי חם, לפני כמה שבועות, ישבו בעיניים עצומות 40 איש ואשה וערכו מדיטציה לריקון המחשבות כהכנה לסדנת שירת הייקו. האנשים סביבי נראו שלווים, אבל אני לא הצלחתי להפסיק לחשוב על הסנדלים השחורים שרכשתי יום קודם לכן ושהתבקשתי, יחד עם שאר המשתתפים, לחלוץ ולהשאיר על דרגש בחוץ, חשופים לכל פגע. מי שסיכנו את סנדלי החדשים הם מנחי הסדנה, מורה הזן יובל אדו טל והמשורר אלכס בן ארי, שפירסם לאחרונה ספר שירי...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו