בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכל מתגמד אל מול הסכין

מה הטעם בכל הדברים שאנחנו עושים כאן? הרי הכל מתגמד אל מול הסכין. 
אנשים דוקרים ונדקרים. זו המהות הפנימית העמוקה של המקום

8תגובות

למה אנחנו בכלל טורחים? להתעורר בבוקר. לחשוב על דברים יפים. לעשות משהו. ליצור, לייצר, לפעול בתוך המקום הזה. לדבר את הדיבור. לסחוט מעצמנו לתוך השלולית הישראלית. כמו בריכה מתנפחת על גג המרפסת, בקיץ הלוהט. אנחנו ממלאים אותה, טיפה אחר טיפה, כפית אחר כפית, ומספיקה סכין אחת שננעצת בתוך הגומי, כדי לרוקן את כל החלומות שלנו. כל הרצונות והתשוקות והמעשים. הרי למדנו כבר להסתפק בבריכה הקטנטנה הזאת. לטבול בה את כפות הרגליים, לשכשך בה. לדמיין שהיא לא עשויה מגומי, אלא מבטון יצוק. מפלדת אל חלד. והיא תחזיק מעמד....



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו