לכל איש יש שם — ולפעמים לשניים יש בדיוק אותו אחד

חידה: איך ייתכן שסופרת שאני מעריכה ומחבבת 
כתבה מחזה רדוד ומבזה כל־כך על רבין? (רמז: היא לא)

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נרי ליבנה
נרי ליבנה

לא רציתי ללכת ל"עשר דקות מהבית", הצגה בהבימה לציון 20 שנה להירצחו של יצחק רבין. לא רציתי, כי מה כבר יש לחדש במחזה על רצח רבין. "זה עשוי להיות טוב", אמר ניר, "וגם עשוי להיות מאוד רע". שאלתי אותו מי השחקנים. הכרתי את שמו של דב רייזר. "שאר השחקנים", הוא אמר, "נשמעים כמו במערכון ב'ארץ נהדרת', כשגילה אלמגור, בגילומו של ערן זרחוביץ', מודה לכל מיני שחקנים שאף אחד לא מכיר את שמותיהם". שאלתי אותו מי כתב את המחזה והוא אמר שמאיה ערד. מאיה ערד, מחברת "מקום אחר ועיר זרה", "שבע מידות רעות" ו"העלמה מקזאן", היא סופרת שאני מאוד מחבבת. "זה יהיה מחזה בחרוזים?" שאלתי את ניר, אבל הוא לא ידע. טוב, אמרתי לו, מה כבר יכול להיות רע במחזה שמאיה ערד כתבה?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ