הלא־מודע הוא כל־יכול

נהוג לחשוב על הלא־מודע כעל חלק במוחנו שאחראי על חלומות, דחפים ותשוקות; 
כעת מתברר שהוא הרבה יותר מתוחכם ממה שחשבנו. אחרי שהראה במחקריו כי ניתן 
לפתור בעיות אריתמטיות, לקרוא משפטים ולקבל החלטות באופן לא־מודע, טוען הפסיכולוג הקוגניטיבי פרופ' רן חסין, כי אין פונקציה קוגניטיבית בסיסית שהלא־מודע האנושי לא מסוגל לבצע. פרויד כמרקחה

דורון חלוץ
צילום: איליה מלניקוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דורון חלוץ
צילום: איליה מלניקוב

השאלה "מה זה אומר להיות אנושי" מעסיקה הוגים וחוקרים משחר התרבות. האם מה שמגדיר את ה"מותר" ב"מותר האדם מן הבהמה" הוא מוסר מפותח? מודעות עצמית? אינטליגנציה? "כולם רוצים למצוא את הגביע הקדוש, שהוא 'רק אנושי', לכתוב את המאמר שיתחיל במשפט 'רק האדם יכול לעשות X', להבין מה הדבר הייחודי שהתודעה עושה", אומר פרופ' רן חסין, ראש החוג למדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית. גם הוא רצה בכך. בניסיונו להגדיר את גבולות התודעה האנושית התמקד חסין בעשור האחרון דווקא בחקר הלא־מודע. הניסויים שערך בחנו, בין השאר, תהליכים לא־מודעים של זיכרון, קבלת החלטות, מוטיבציה וגיבוש עמדות. הוא הניח שהבנת מגבלות הלא־מודע תאפשר להסיק מסקנות על ייחודיות התודעה ולהקיש מהן על התהליכים המנטליים שרק בני־אדם מסוגלים לבצע — בעזרתה ובזכותה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ