בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על דגים ואנשים: מה נותר מהקשר של היפנים לים?

בעידן שבו הצדפות מגודלות בבריכות, הטונה גדלה במבחנה, הלווייתנים כבר כמעט אינם נאכלים והדור הצעיר בורח ממקצועות הדיג — מה נותר מהקשר העמוק של היפנים לים?

12תגובות
שוק דגים ביפן
אסף רונאל

שליטי יפן בתקופת הקיסרות של נארה, במאה השמינית לספירה, סעדו את לבם ממזונות שבאו משלושה אזורים ביפן, שזכו כל אחד מהם לתואר מיקצ'ו־קוני — "ארץ המזון הטוב" בתרגום חופשי. אחד מאותם אזורים היה חוף האוקיינוס השקט של מחוז מיה, שם תארח יפן את פסגת שבע המדינות המתועשות (ג'י–7) בשנה הבאה. התואר ניתן לאזור בזכות העושר הלא רגיל של החיים הימיים באזור, ומאכלי הים שממנו עלו על שולחן המשפחה הקיסרית — והוגדרו בשל כך כמזון האלים. אמנם עם מעבר הבירה היפנית מנארה לקיוטו בסוף המאה השמינית האזור איבד את תוארו, אבל...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו