על דגים ואנשים: מה נותר מהקשר של היפנים לים?

בעידן שבו הצדפות מגודלות בבריכות, הטונה גדלה במבחנה, הלווייתנים כבר כמעט אינם נאכלים והדור הצעיר בורח ממקצועות הדיג — מה נותר מהקשר העמוק של היפנים לים?

אסף רונאל
יפן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים12
אסף רונאל
יפן

שליטי יפן בתקופת הקיסרות של נארה, במאה השמינית לספירה, סעדו את לבם ממזונות שבאו משלושה אזורים ביפן, שזכו כל אחד מהם לתואר מיקצ'ו־קוני — "ארץ המזון הטוב" בתרגום חופשי. אחד מאותם אזורים היה חוף האוקיינוס השקט של מחוז מיה, שם תארח יפן את פסגת שבע המדינות המתועשות (ג'י–7) בשנה הבאה. התואר ניתן לאזור בזכות העושר הלא רגיל של החיים הימיים באזור, ומאכלי הים שממנו עלו על שולחן המשפחה הקיסרית — והוגדרו בשל כך כמזון האלים. אמנם עם מעבר הבירה היפנית מנארה לקיוטו בסוף המאה השמינית האזור איבד את תוארו, אבל התושבים שם עדיין זוכרים את הכבוד שניתן להם, והוא נחשב לאחד האזורים הימיים השופעים ביותר ביפן.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ