בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניסן שור שובר שתיקה: עשיתי קפה שחור עם קצף

בין אם הם שוברים שתיקה או מתנגדים לזה — בישראל חיילים מבינים אחד את השני. הם ראו את אותם דברים, הם רק מתווכחים על הפרשנות ועל המסקנות. למתבונן מהצד, לעומת זאת, אין זכות דיבור

86תגובות

אני לא חייל, אין לי אופי של חייל, מעולם לא רציתי להיות חייל וחיילים לא מעניינים אותי באופן כללי. השירות הצבאי שלי לא מגדיר אותי ולא הותיר בי סימנים וצלקות. אני לא נזכר בו בערגה ואין לי נוסטלגיה שמתנגנת כמו שיר של להקה צבאית. הלכתי לצבא, כי בזמנו לא היו אופציות אחרות. לא הייתי גיבור גדול וגם לא אידיאולוג רדיקלי. השתמטות לא היתה קיימת בלקסיקון. היא נראתה לנו כמו מעשה של ילדי הבוהמה המופרעים. היינו ילדים טובים. המדינה הפכה אותנו לילדים רעים, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. אני התגייסתי לצבא במטרה...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו