אני והשימפנזים: איך מרגיש ילד שגדל לצד אח שימפנזה?

במשך השנים נעשו ניסיונות לא מעטים לשלב שימפנזים צעירים במשפחות אנושיות. הסבל של השימפנזה הנקרע ממשפחתו המקורית ומצופה להתנהג בניגוד לאופיו כבר ברור וידוע. 
עכשיו מנסה הסופרת קארן ג'וי פאולר לשאול את השאלה: 
מה קורה לילדים במשפחה הגדלים לצד "אח" שימפנזה?

נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב

­אל משפחת קלוג האמריקאית, שכללה את ווינתרופ האב, לואלה האם ודונלד, ילד בן עשרה חודשים, הצטרפה ב–1931 חברה חדשה. קראו לה גואה והיא היתה גורת שימפנזה בת שבעה חודשים וחצי. גואה ודונלד זכו ליחס זהה ככל האפשר. שניהם הולבשו בחיתולים ובבגדים, עשו אמבטיה בכל ערב, אכלו באותן שעות ובאותם כלים ולמדו מהוריהם וגם מתלמידי דוקטורט ששהו בבית כיצד להתנהג, מה מותר ומה אסור ואיך לתקשר עם העולם, כפי שקורה באופן טבעי בכל משפחה המגדלת תינוקות. מדי פעם היו ווינתרופ ולואלה, שניהם חוקרים לפסיכולוגיה השוואתית, משחקים עם דונלד וגואה ומבקשים מהם לבצע משימות שונות כדי לבדוק את מידת ההתפתחות של כל אחד מהם.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ