ניסן שור
ניסן שור

אנחנו נמצאים במה שנראה כמו התחלה של מלחמה. אלה חדשות ישנות, ועדיין — שווה להזכיר זאת מדי פעם, במקרה שמישהו לא שם לב או שוגה באשליות. זו מלחמה מהסוג הכי גרוע — מלחמה שלא מתנהגת כמו מלחמה. לא נשמעת כמו מלחמה. לא נראית כמו מלחמה. אבל זו מלחמה. זו מלחמה בין שני צדדים שתהום פעורה ביניהם. אלה לא מעריצי עפרה מול מעריצי ירדנה. זה לא מאבק על מקום ראשון במצעד הפזמונים. לא מדובר בשנות ה–80. אמיל גרינצווייג נרצח ונשכח. גם רבין. אגב, יש לי חדשות לשמאלנים: לאף אחד לא אכפת יותר מרבין. תפסיקו להשתמש בדמות שלו בתור תמרור אזהרה ואות לבאות. אנחנו לא בניינטיז. רבין לא מעורר תקווה. הוא עולה לאנשים על העצבים. העובדה שיש כאלה בשמאל שלא מבינים את זה רק מראה עד כמה הם מנותקים מרוח הזמן. הרוצחים הבאים נולדו אחרי 1995 לתוך שנות שלטונו של בנימין נתניהו. הרצח הוא לא טראומה עבורם. זה מדריך למשתמש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ