בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דב ירמיה והצלקת הלוהטת שלי

איך דב ירמיה, שמת בשבוע שעבר, קשור אלי, אל משפחתי ואל הצלקת שמכערת את יד שמאל שלי

19תגובות

הצטערתי לשמוע על מותו של דב ירמיה. הוא מת בן 101. חייו היו עתירי פעלים — הוא הקדיש אותם למימוש רעיון הדו־קיום בין יהודים לערבים. מעולם לא פגשתי אותו, ולא ידעתי כמעט מאום על אודותיו, ובכל זאת לא יכולתי שלא לחוש צער על מותו, בגלל עניין אחד, עתיק יומין, שצבע את ילדותי, הפך אותי למכורה לטראש והותיר אותי מצולקת, תרתי משמע. עד היום מכערת את יד שמאל שלי — בחלק הקרוב לפרק כף היד (למרבה המזל בחלק הפנימי) — צלקת לא סימפתית. את הצלקת הזאת אני זוקפת לרעת שלושה אנשים: דב ירמיה, משה דיין והדסה מור. וככה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו