זלמן שניאור לא פחד מסקס והתבוללות

סיפור אהבה אלים וארוטי בין יהודייה לנוצרי ברוסיה הלבנה אולי לא ייכנס היום לתוכנית הלימודים בישראל ויחזיר לתודעה את הסופר העברי־יידי זלמן שניאור. אבל התרגום הראשון לעברית של "המשומדת", שכתב שניאור כסיפור בהמשכים לעיתונות היידיש של אמצע המאה ה–20, מכניס מעט עניין וחושניות לספרות העברית, שכה זקוקה להם

דליה קרפל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דליה קרפל

"המשומדת", ספרו הנשכח של זלמן שניאור שיצא כעת לאור לראשונה בעברית (תרגום מיידיש: ד"ר בלהה רובינשטיין), נקרא בתחילה "א־יידישע קאץ' — "חתולה יהודייה". הוא התפרסם בהמשכים, בכל מוצאי שבת, מינואר 1940 עד דצמבר 1941, ב"פורווערטס", העיתון היידי־יהודי הנפוץ ביותר בזמנו, שהודפס בניו יורק. ב–1948, כשהרומן הודפס לראשונה כספר, שונה שמו ל"די משומדתטע", כותרת שרמזה על התמה שטמונה בחובו של הרומן. שמד הוא הרי נושא פופולרי שהצית את דמיונם של הקוראים אז וגם היום.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ