תגובות: טרנספורמציית דימוי הפרח מהמיתולוגיה ועד יום הזיכרון

ד"ר מולי ברוג, ד"ר אביבית אגם דאלי ואדי סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ד"ר מולי ברוג, ד"ר אביבית אגם דאלי ואדי סער

לזכור את ה"יזכור" המקורי

שתי הערות בשולי רשימתו המעניינת של אילון גלעד ("למה אנחנו עומדים דום ביום הזיכרון?" מוסף "הארץ" 28.4).

1. נכון כי נוסח ה"יזכור" המקובל לחללי צה"ל מקורו בזה שכתב ברל כצנלסון להרוגי תל חי (1920). עם זאת, את השינוי בפתיח מ״יזכור אלוהים״ ל״יזכור עם ישראל״ אימץ ברל מנוסח ה"יזכור" שהתפרסם בספר ההנצחה "יזכור — מצבת זיכרון לחללי הפועלים העברים בארץ ישראל", שיצא ביפו בתרע"ב, 1911: "יזכור נא עם ישראל נשמות יקרות ועדינות, שנקטפו בלא־עתן, אשר נפלו חלל בעצם שעת עבודתן הקדושה, אשר הפקירו את חייהן לטובת עמן ומולדתן". על נוסח ציוני ראשון זה חתומה מערכת הספר אך מקובל לחשוב כי נכתב על ידי העורך הראשי א.ז. רבינוביץ (הוא הסופר אז"ר).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ