בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובות: טרנספורמציית דימוי הפרח מהמיתולוגיה ועד יום הזיכרון

2תגובות
פרח דם המכבים אדום
אסתר ענבר

לזכור את ה"יזכור" המקורי שתי הערות בשולי רשימתו המעניינת של אילון גלעד ("למה אנחנו עומדים דום ביום הזיכרון?" מוסף "הארץ" 28.4). 1. נכון כי נוסח ה"יזכור" המקובל לחללי צה"ל מקורו בזה שכתב ברל כצנלסון להרוגי תל חי (1920). עם זאת, את השינוי בפתיח מ״יזכור אלוהים״ ל״יזכור עם ישראל״ אימץ ברל מנוסח ה"יזכור" שהתפרסם בספר ההנצחה "יזכור — מצבת זיכרון לחללי הפועלים העברים בארץ ישראל", שיצא ביפו בתרע"ב, 1911: "יזכור נא עם ישראל נשמות יקרות ועדינות, שנקטפו בלא־עתן, אשר נפלו חלל בעצם שעת עבודתן הקדושה,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו