כדי לדעת איך לחיות צריך ללמוד איך למות

מה עובר על אדם בשעותיו האחרונות והאם יש דרך נכונה להיפרד מן החיים? חמישה אנשים העוסקים בליווי חולים הנוטים למות חולקים את התובנות שאספו במשך שנים של הימצאות לצד המוות. הם מספרים על האפשרויות הרבות לשינוי הטמונות בקירבה למוות ואיך אפשר למצוא גם ברגעים האפלים ביותר — חסד גדול

בילי מוסקונה לרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בילי מוסקונה לרמן

"שימי לב", אומר ד"ר משה שריט, מנהל חדר מיון בבית החולים וולפסון. "שימי לב", הוא אומר פעם שנייה, וסופר באצבע זקורה את וילונות הפלסטיק הוורודים והמתנדנדים שכל אחד מהם מקיף שישה מטרים של חלל, שבתוכו מיטה, שעליה שוכבים או יושבים חולים שהגיעו לפני זמן קצר לחדר מיון צפוף ורועש. "תארי לך, לתוך האולם ההומה הזה", מרים הדוקטור ידיים באין אונים, "מגיעים אנשים שימיהם או שעותיהם ספורים".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ