לו השמאלנים היו ערסים

אילו במקום מעגלי שיח מבאסים השמאלנים היו מארגנים מנגלים מפוארים, היה פה סיכוי לשלום

ניסן שור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניסן שור

יום שבת אחר הצהריים, טיילת יפו שוקקת חיים. עשן עולה מהמנגלים. שיפודי הפרגית נצרבים בהמוניהם. פיתות חמימות מתמלאות בתשוקת הסלטים והחומוס־טחינה. נשים עטויות כיסוי ראש משחקות תופסת עם הילדים. צעירות בביקיני שוכבות על החוף. גברים חושפים את כרסיהם התפוחות והשעירות. חושבים שזה עושה רושם על מישהו. כלבי גולדן רטריבר רודפים אחרי כדורי גומי. מביאים את הכדור לבעליהם. מכשכשים בזנבותיהם. הבעלים זורק את הכדור שוב וחוזר חלילה. הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של סיזיפוס. קבוצות מאורגנות של תיירים אמריקאים נפלטות מתוך מוזיאון האצ"ל. הם מזיעים כמו שרק אמריקאים יודעים להזיע. סמוקים כמו שדה של עגבניות שהשמש צרבה אחת־אחת עד שהפכו לרסק אנושי. הייתי מערבב אותם עם פסטה או מעלה אותם על האלטלנה ומחזיר אותם לאמריקה. שיישארו שם. אין לנו צורך בעוד יהודים עם שיגעון גדלות. זוג צרפתים מחזיק בידו שתי לאפות מגולגלות עם נוטלה שקנו בדוכן סמוך שהקימו דרוזים מהצפון. "ז'ה סווי לאפה", אומרת הבחורה לבחור והוא אומר לה "ז'ה טם". יותר משהוא אוהב אותה, הוא אוהב את הפנטהאוז שקנה במרכז תל אביב, בניין לשימור, חניה צמודה, חמישה חדרים, ג'קוזי על הגג, מעלית שמגיעה עד הבית, שיש איטלקי, פרקט עץ דובדבן וממ"ד בגודל של אולם אירועים, כי יום אחד הטילים האיראניים ישמידו את תל אביב וצריך להיות מוכנים בסטייל. הדירה היתה שייכת בעבר לניצולי שואה מהונגריה. הצרפתי הוא ניצול מחנה ההשמדה של ג'ורג'יו ארמאני ודולצ'ה וגבאנה. איך אני יודע שהצרפתי אוהב את הדירה שלו יותר מאשר את אהובתו? זה עידן הנדל"ן. לדירות יש ערך אקספוננציאלי. בני אדם רק הולכים ומידרדרים עד שהם מתים. זו השקעה לא משתלמת. אי אפשר לקנות בני אדם במחיר של לאפה עם נוטלה. גם לא במחיר של דירה בתל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ