בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעם היו לי שרירי בטן, היום יש לי כבוד

כנראה אני מזדקנת. תמיד סלדתי מהרדיפה הבלתי פוסקת אחרי הכבוד, אבל לאחרונה 
כבודי העצמי כל כך חשוב לי, שאני מעדיפה לסבול מאשר לבקש עזרה ולהודות בחולשה

17תגובות
אישה בשמלה אדומה נופלת לבריכה
גטי אימג'ס

אפילו בלי בדיקת רוק ידוע לי מזמן שאני שייכת לעדה שמתייחסת מאוד ברצינות לעניין הכבוד. הנה, אך לפני שבוע צילצלו אלי מוועד העדה הספרדית בחיפה כדי לברר אם אני אכן אותה נרי, נכדתו של מי שהיה ראש ועד העדה במשך יותר מ–50 שנה. "זו אני", הודיתי מיד. "איזה כבוד לדבר איתך", אמר המטלפן, ששאל אם אעשה לעדה את הכבוד ואעניק מלגת לימודים על שמו של סבי ז"ל לסטודנט יוצא העדה. "זה יהיה לי לכבוד", השבתי, "אבל לא אוכל להיות בחיפה בתאריך הזה. בכל מקרה, תודה על הכבוד", הוספתי. "הכבוד הוא שלנו", אמר המטלפן. אני...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו